הראל חברה לביטוח בע"מ נ' סגל ואח'

פסק דין

התובעת חברה לביטוח בע"מ ביטחה בביטוח רכוש את תחנת הדלק שברחוב האורגים בבת ים. מגישה תביעה זו בה היא טוענת כי הנתבע 1 , נהג ברכבו ונכנס לתחום התחנה , ותוך כדי כך פגע במשבת הדלק, וגרם לה נזקים . התובעת כמבטח שילמה במסגרת פוליסת הביטוח למבוטחתה את הפיצוי על הזנק שנגרם ומגישה תביעת שיבוב זו כנגד הנהג , הנתבע1 , ומבטחתו הנתבעת 2.

התובעת טוענת בכתב התביעה כי בתאריך התאונה , כנסה המכונית לתחום התחנה ופגעה במשאבות דלק מספרים 9-10 וגמרה להם נזקים .

הנתבעים מתגוננים בפני התביעה בטענה כי " עם היכנסו לתחנת הדלק החליק הרכב , מחמת כתם שמן על המעברים בסמוך למשאבות בתחומי תחנת הדלק , ופגע במשאבת דלק יחידה.. הפגיעה היתה מינורית ועלתה כדי מכה קטנה במשאבת דלק יחידה "

מטעם התובעת העיד מר אברמסון אלכס , אשר מסר את עדותו הראשית בתצהיר . מר אברמסון מעיד שהוא משמש כמנהל תחנת הדלק סד'ש שבבעלותה תחנת הדלק בה היתה התאונה . , וכי בתאריך התאונה פגעה מכונית הוגה בידי הנתבע 1 במשאבות דלק 9-10 בתחנה הנדונה . וכי כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים , התובעת פיצתה את בעלי התחנה על הנזקים .

באשר לטענת הנתבעים כי מדובר בכתם שמן שהיה על שטח התחנה הקדים מר אברסמון לטען כי אין הדבר כך , וכי למעשה כלי רכב אחרים נכנסו לתחנה ואף אחד מהם לא החליק על הרצפה .

מר אברמסון טען כי טענתו של הנתבע 1 , כי שילם סכום של 4200 ₪ לסילוק התביעה אינה נכונה , אם כי הוא כן שילם סכום זה כתשלום לכיסוי ההשתתפות העצמית .

מר אברמסון לא מסר בתצהירו מהיכן מקור הידיעות העובדתיות שלו על האירוע , אם כי בחטף ציין בסוף התצהיר כי " אני נכחתי בסמוך לאחר האירוע במקום בו אירעה התאונה ולא הבחנתי בכל מפגע "

בשאלות בחקירה הנגדית ושאלות בית המשפט אישר מר אברמסון כי בכניסה לתחנה יש בצד ימין מכון שטיפת כלי רכב , ובכניסה לשורות המשאבות יש תעלת ניקוז . הוא גם אישר שביום התאונה , הוא לא נכח במקום האירוע , "או בחנות או במשרד "

העד לא הכחיש כי יתכנו מקרים שבהם נוזל שמן מרכבים אחרים הנכנסים לעמדות התדלוק, אך טען כי מנקים מיד

הנתבע לא הכחיש כי פגע במשאבת דלק , שעמדה סטטית על רציף המשאבות, והעיד כי הוא רגיל להגיע למקום , למוסך סמוך , וכי נכנס לתחנה רק לתדלק. המרחק בין מקום העמידה שלו , אל מקום המשאבות הוא 3-4 מטר . את המרחק הזה הוא עשה בנסיעה איטית ,וכאשר בא לתדלק החליק לו הרכב והוא היה בהילוך ראשון , הרכב קפץ ונתן מכה למשאבה , וכי כאשר ירד מהרכב ראה שלולית של מים עם שמן ,על הרצפה , וטען " כנראה זה מה שגרם להחלקה " .

העד הוסיף וטען כי היו שם הרבה תאונות, כי יש מוסך סמוך לתחנה וכל המים זורמים לכניסה .

הוא גם אישר כי אלכס , ( מבעלי התחנה ) פנה אליו למחרת היום, ובקש סכום של 4200 ₪ , הנתבע טען שאן לו ביטוח צד ג' , ואלכס אמר לו עם 4200 ₪ נסגור את הסיפור .. הנתבע שילם לאלכס את הסכום .

יוער כי למעשה הנתבעת אינה מכחישה את קבלת הסכום של 4200 ₪ , אך המחלוקת בין הצדדים היא לגבי המטרה של תשלום הסכום . האם סילוק מלא וסופי של התביעה והנזק, או לתשלום השתתפות עצמית למבטחות התובעת .

נוכח גובה הנזק, והעובדה כי בעלי התחנה פנו אל המבטחת שלהם, אין לי ספק כי הסכום התקבל לכיסוי ההשתתפות העצמית ,הוא חלק בנזק אותו נושא המבוטח , ואינו כלול בכיסוי הביטוחי . מנגד , הנתבעים לא הוכיחו כי בתשלום הסכום הנ"ל היה משום סילוק מלא של כל תביעות בעלי התחנה בגין הנזק שנגרם .

אין מחלוקת בין הצדדים כי רכבו של הנתבע 1 פגע במשאבה של התחנה , וגרם לה נזק כלשהוא .

הנתבע טוען כי רכבו החליק, וכי אין לו אחריות לאירוע התאונה .

אין בידי לקבל את גרסת הנתבע , לגבי סיבת הפגיעה בתחנה

א- הוא טוען כי המרחק אותו נסע בין מצב עצירה עד שהרכב קפץ ופגע במשאבה לא היה יותר מ 3-4 מטר . במרחק כזה אין הג'יפ יכול לפתח מהירות אשר בה יחליק , גם אם היה עולה על שלולית מים מהולים בשמן .

ב- הנתבע הסכים לשלם סכום של כסף כפיצוי על הנזק שנגרם, מתוך אמונה שהוא משלם את כל הנזק למבוטחת . כיצד זה מסתדר כי הנתבע מצד אחד , טוען כי לא היה אחראי לתאונה ומצד שני מסכים לשלם את כל הנזק .